1. הדרך המומלצת - סרוס לכלב ועקור לכלבה, אם לא רוצים גורים. מומלץ לעקר כלבה בגיל חצי שנה ולסרס כלב בגיל שנה.

2. הדרך הטבעית - השגחה בזמן יחום. חשוב לודא שהכלבה לא תברח מהבית! בתקופה הזו יש דימום, וכלבים זכרים ימצאו ליד הבית יומם וליל בהמתנה לכלבה.

3. הדרך הכי פחות מועדפת - זריקה נגד יחום, הניתנת במינון הדרגתי. יש סיכון לדלקת רחם ואף לסרטן העטינים בשלב מאוחר יותר כתוצאה מהזריקות.

 

 

אם ברצונך להרביע את כלביך, התשובה היא לא.

אם החלטת לא להרביעם, מומלץ מאוד לעקר ולסרס מהסיבות הבאות:

1. עקור כלבה לפני מחזור היחום הראשון שלה מונע לחלוטין סרטן שד של כלבים! לאחר היחום הראשון, ככל שמעקרים כלבה מוקדם יותר, פוחת הסיכון לסרטן שד.

2. עקור כלבה מונע לחלוטין סרטן שחלות, סרטן רחם ודלקות רחם, שעלולים לגרום למות הכלבה.

3. עקור כלבה מונע את היחום (דימומים בבית וזכרים שמחפשים כל הזדמנות להזדווג איתה).

4. סרוס כלב מונע גידולי אשכים, וכן מפחית את הסיכוי לגידולים סביב פי הטבעת בגיל מבוגר.

5. כלבים מסורסים לא מסמנים בשתן את הבית והסביבה.

6. סרוס כלב מונע בעיות הנובעות מגדילה טבעית של בלוטת הערמונית (פרוסטטה), כולל זיהומים, דלקות קשות וחסימות בדרכי השתן.

7. סרוס כלב מנוע את ההפרשות המוגלתיות מקצה אבר המין שלו.

8. כלבים מסורסים רבים הרבה פחות עם כלבים אחרים, ולא ננשכים ונפצעים.

9. כלבות מעוקרות לא בורחות מהבית על מנת להזדווג עם זכרים בשכונה וכלבים מסורסים לא בורחים מהבית על מנת להזדווג עם נקבות מיוחמות, דבר אשר מקטין מאוד את סיכוייהם להפגע בתאונות דרכים.

 

ההתאוששות משני הניתוחים מהירה מאוד, והכלבים חוזרים עוד באותו היום הביתה.

ככל שעושים את הניתוח בגיל צעיר יותר, ההתאוששות מהירה יותר, ובמקרה של הזכרים

האפקט של הניתוח חזק יותר. עקור וסרוס לא מקטינים את החשק של הכלבים לשחק, ולא גורמים להשמנה!